מחלות חניכיים
מחלות חניכיים הן הגורם העיקרי לאובדן שיניים בקרב מבוגרים, אך הן יכולות להופיע גם אצל צעירים. לרוב המחלה מתפתחת ללא התראה ואינה מלווה בכאבים, לכן, ישנה חשיבות רבה לגילוי וטיפול מוקדם במחלקת חניכיים.
למעשה, מחלת החניכיים היא מחלת הרקמות הסובבות את השן. סימני המחלה כוללים: אודם, נפיחות, דימום בחניכיים בצחצוח (לרוב ללא כאב) כאשר הגורם העיקרי למחלה הוא רובד החיידקים (פלאק) הנוצר בקביעות על פני השיניים והחניכיים. רובד שאינו מוסר ע"י ניקוי יומיומי הופך למשקע מחוספס הנקרא אבנית השן. החיידקים המצטברים מפרישים רעלנים הגורמים להיווצרות דלקת והורסים את רקמות החניכיים התומכות בשיניים. לאורך זמן, רובד החיידקים חודר לעומק ולאורך משטח השורש, יוצר "כיס" פריודונטלי בין החניכיים לשן שפוגע ברקמות החיבור ועלול לגרום לנזק בלתי הפיך לחניכיים, לעצם התומכת בשן ולשן עצמה.
במידה והתהליך אינו מטופל, סופו הוא בשיניים המתחילות להתנדנד ומשנות את מיקומם בלסת, בריח רע מהפה, הפרשת מוגלה מהחניכיים ובהיווצרות אבססים ובעקירתן של השיניים המעורבות.
הדרך היעילה למניעת מחלות חניכיים היא על ידי צחצוח וניקוי קפדני של השיניים וכן טיפול תקופתי אצל שיננית לסילוק הרובד והאבנית. מחלת חניכיים בשלביה ההתחלתיים מטופלת על ידי הסרת האבנית, הקצעת השורשים ושמירה קפדנית על היגיינת הפה. במחלת חניכיים מתקדמת - כרונית נדרש לעיתים טיפול כירורגי לביטול כיסי החניכיים ולשיפור מצב החניכיים והעצם התומכת.
טיפול תחזוקתי נדרש לאחר סיום הטיפול הכירורגי/פריודונטלי למניעת חזרתה של המחלה. הטיפול כולל הקפדה על היגיינת הפה וצחצוח שיניים יסודי בהתאם להנחיות, ביקורת וטיפול תקופתי כל חצי שנה אצל רופא השיניים וטיפול אצל שיננית כל 3-4 חודשים.